איש מאיתנו אינו פועל בחלל ריק; לפעולות שלנו כארגון ולמעשים שלנו יש השפעה סביבתית כזו או אחרת העלולה לפגוע בסביבה הקרובה אלינו ועשויות להיות לה השלכות על האצת תהליכי הרס גלובלים. אם פעם המונח "אחריות סביבתית" היה נחלתם של ארגונים מעטים, וגם זה לעיתים, ללא הבנה מלאה של הדרישות, היום הגישה היא אחרת: הצלחת הארגון אינה נמדדת רק בשורת הרווח, אלא גם בהרמוניה שלו עם הסביבה (העיסקית והפיזית) וביכולתו לפעול באופן שמאזן בין צרכי ההווה לשמירה על עתיד הדורות הבאים.
מהי אחריות סביבתית?
במשפט אחד – מחויבות שהארגון לוקח על עצמו לפעול להקטנת ההשפעות הסביבתיות השליליות כתוצאה מהפעילות שלו. איך זה נעשה? בין היתר על ידי שימוש מושכל במשאבים ושכלול שיטות, הפחתת פליטות מזהמים, מיחזור, טיפול בשפכים, מעבר לאנרגיה מתחדשת ועוד. בנוסף, לקיחת אחריות סביבתית כוללת, כמובן, עמידה בדרישות רגולציה, שזו קיימת, ושיתוף פעולה ושקיפות מול כל מחזיקי העניין הפנימיים והחיצוניים כאחד.
מדוע חשוב לאמץ אחריות סביבתית?
מעבר לברור מאליו של שמירה על הסביבה, קידום בריאות ושְׁלוֹמוּת (wellbeing) ויצירת עולם טוב יותר לדורות הבאים, קיימים יתרונות נוספים עקיפים לארגון: ניהול על פי חשיבה מבוססת סיכונים: לסיכוני סביבה השפעה על סיכונים אחרים, ארגונים שמטמיעים אחריות סביבתית רוכשים כלים להתמודדות טובה יותר עם סיכונים תפעוליים, סיכונים רגולטוריים וכאלו הקשורים לשמו הטוב של הארגון.
- שיפור מוניטין הארגון בסביבה העסקית והגדלת האמון בו: לארגון אשר מציג אחריות פעילה בשמירה על הסביבה ישנה תדמית טובה אשר מגבירה את נאמנות הלקוחות והעובדים.
- חיסכון בעלויות: שיפור יעילות אנרגטית וניהול משאבים מושכל מובילים לחיסכון משמעותי בהוצאות.
- יתרון תחרותי: צרכנים, משקיעים ושותפים עסקיים מעדיפים לעבוד עם ארגונים שמפגינים אחריות סביבתית ברורה.
- קיימות עסקית: ארגון הפועל באחריות סביבתית מבטיח את המשך פעילותו לאורך זמן, תוך שמירה על רישיון חברתי לפעול.
כיצד מיישמים אחריות סביבתית?
יישום מלא ואמיתי דורש ראשית מחויבות מלאה של הארגון ונקיטת גישה מערכתית באמצעות: הכרות ומיפוי ההיבטים הסביבתיים של הארגון והגדרת המדיניות הסביבתית שלו.
כלי הישום כוללים בין היתר: מיפוי סיכונים והזדמנויות סביבתיות, קביעת יעדים ותוכניות עבודה לצמצום השפעות שליליות, מדידה, בקרה ודיווח שוטף . כל אלו תוך יצירת שיתוף פעולה עם מחזיקי עניין ויצירת תרבות ארגונית מקיימת.
תקנים ותוכניות בתחום האחריות הסביבתית (על קצה המזלג)
- תקן ISO 14001 : "מערכות ניהול סביבתי". התקן נותן מסגרת לניהול הסביבתי ו יכול למסייע בזיהוי, ניהול ואפחתת ההשפעות הסביבתיות
- תקן :ISO 26000 "אחריות חברתית" המפרט דרישות להתנהלות אתית ואחראית של ארגונים למול החברה והסביבה בה הם פועלים ( ראו גם https://www.mixum.co.il/iso_standards/iso-26000/)
- SMETA (Sedex Members Ethical Trade Audit): סוג של מבדק המתמקד בכל האספקטים של אחריות חברתית כולל אחריות סביבתית וסטנדרטים הקשורים ל בריאות ובטיחות, ואתיקה. חברת מילוא היא החברה המובילה בישראל בביצוע SMETA.
- ESG: מסגרת לדיווח ובחינת ביצועים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים, המקובלת על משקיעים ורגולטורים
- תקניGRI (Global Reporting Imitative (: ארגון בין לאומי המקדם באמצעות שאלונים התנהלות עסקית ברת קיימא. מסגרת התקנים היא מודלורית ובנויה מ-3 סוגי תקנים: אוניברסלים, סקטוריאלים ונושאיים. התקנים כוללים מדדים סביבתיים מפורטים.
- רגולצייתEMAS (Eco-Management and Audit Scheme) : של האיחוד האירופי המספקת כלים להערכת הביצועים הסביבתיים של הארגון לדיווח שקוף עליהם ולשיפורם.
ISO 50001: תקן לניהול מערכות אנרגיה המנחה את הארגון בתפעול מערכת ניהול אנרגיה כך שניתן להפחית וליעל את השימוש בה (להרחבה – כדאי לכן לקרוא כאן)
נכתב ע”י: תמר וקסלר
למאמרים נוספים בנושא מערכות איכות נא ללחוץ כאן